להיות בתוך קשר

כאשר תינוק מגיע לעולם הוא נושם את נשימתו הראשונה, סופג באופן חושי צלילים, אור, מגע, ריח, וטעם.

לצד זה, תינוק תמיד נולד לתוך הקשר משפחתי- לסיפור משפחתי וזוגי וסופג וחווה קשר בין אישי מהרגע הראשון של חייו.

בולבי ושותפתו מרי איינסוורת פיתחו את תיאוריית ההתקשרות שעוסקת בקשר שמתפתח בין הילד לבין המטפל העיקרי בשנות החיים הראשונות של הילד. הם טענו שבני אדם הינם יצורים חברתיים ושטבוע בכולנו צורך בסיסי, אבולציוני ואוניברסאלי ליצור קשר עם מטפל מרכזי אחד לפחות. מבחינתם ועד היום מקובל לחשוב שסוג ההתקשרות בין הילד להורה שמופנם בעיקר בשנת החיים הראשונה לחייו ישפיע באופן דרמטי על סוגי הקשר שהילד יצור בבגרותו עם אנשים משמעותיים לו וישפיע גם התייחסותו לעולם החברתי הסובב אותו ועל תפיסתו העצמית. במילים אחרות, סוג ההתקשרות שנוצר בינקות יהווה אבני בניין ויסוד של קשרים אותם הילד יצור בהמשך חייו כבוגר.

נהוג לחלק את סוגי ההתקשרות לשני סוגים עיקריים: התקשרות בטוחה והתקשרות לא בטוחה.

התקשרות בטוחה נוצרת כאשר סביבתו של התינוק (ההורים או המטפל המרכזי) מייצר סביבה בטוחה, יציבה וקבועה עבור התינוק. זו סביבה שמווסתת את חרדת התינוק, מאפשרת לו לפתח עצמאות ולגלות עולם מבלי שיחוש שינה סכנה לאבד את דמות ההתקשרות. הסביבה מהווה מעין 'מעגן' או 'תחנת דלק' כך שכאשר התינוק חש מאוים, מוצף, עייף ומצוקה הוא יכול לחזור אל ההורה, 'לעגון' או 'לתדלק' עצמו עד שירגע ואז יוכל שוב לצאת ולחקור את סביבתו. תינוק שחווה סביבה כזו בינקותו יפתח ביטחון עצמי במסוגלותו ובכשירותו וגם אמון בעולם ובסביבתו כמקום טוב ומייטיב.

לעומתה, התקשרות לא בטוחה מחלקים אותה לשלושה סוגים:

1.התקשרות לא בטוחה חרדה אמביוולנטית

2. התקשרות לא בטוחה חרדה נמנעת

3. התקשרות לא בטוחה לא מאורגנת

בכולם, התינוק חווה את סביבתו כמקום לא בטוח, מבלבל ולא צפוי ותגובתו משתנה בהתאם לסוג ההתקשרות.

בהתקשרות אמביוולנטית התינוק מבולבל, רוצה וגם לא רוצה להתנחם ולהרגע בזרועות האם כאשר הוא במצוקה רגשית. בהתקשרות נמנעת- התינוק נמנע מקשר עין וקירבה לאם כאשר נמצא במצוקה רגשית ובהתקשרות הלא מאורגנת- התינוק יתנהג בחוסר עקביות ובתנודות אקראיות בין חרדה והימנעות כשנמצא במצוקה רגשית ביחסו לאם.

אם כך, הסביבה הראשונית שאנו פוגשים נצרבת לתוכינו כאבטיפוס ליחסים שניצור עם אחרים משמעותים בחיינו הבוגרים. נציין שלא רק הסביבה היא הקובעת, כמובן שגם כל אדם נולד עם מזג מסוים. ישנם אנשים שנולדים עם רמת דחפים גבוהה, הם מאוד יצריים ומגיבים ואחרים נולדים עם רמת דחפיות נמוכה. למשל, מתעצבנים מאוד לאט, לא מתוסכלים בקלות ועוד. השילוב של השניים ישפיע על הקשרים שניצור עם סביבתינו הרחבה- במקומות העבודה, עם חברים, ביחסים זוגיים ועם ילדינו ומשפחתינו.

בטיפול מתמקדים במה שמפריע, מציק וגורם למטופל לפנות לטיפול. לצד זה, ההקשר הוא קשר בין אישי שנוצר, קשר טיפולי שלרוב גם הוא לא יהיה חסין ויצבע בצבעי ההתקשרות וההפנמות של האדם.

על כן, אנו מאמינים בקליניקת בי-תנועה שטיפול פסיכודינמי הינו הזדמנות מצוינת להתבונן בקשר הטיפולי שנוצר ולהבינו כמספר לנו משהו על סוגי הקשר שהמטופל יוצר עם אחרים בעולמו. זוהי הזדמנות להיות יותר מודע לכך ומתוך המודעות ליצור שינויים.