הגוף שלנו מבלי משים 'מדבר' לחצים שלנו, חרדות, כאבים נפשיים ואיזורים לא פתורים שלנו. כולנו רקמת גוף-נפש שההבחנה בין השניים לא ברורה והאחד משפיע על השני ובחזרה. חלק מהאנשים מרגישים את הלחץ כתעוקה באזור החזה, לאחרים אין אוויר, לעיתים הדחק מתבטא בכאבי ראש ולעיתים קיימים ביטויים גופניים יותר רציניים שמבטאים קשיים נפשיים ורגשיים ונקראים: הפרעות סומטיות.
בעבר קראו לתופעה הזו "היסטריה". ז'אן-מרטן שארקו הגדיר את ההיסטריה כהפרעה פסיכולוגית. הוא טיפל בהיפנוזה בנשים שסבלו משיתוק היסטרי באיבר מסוים בגופן וריפא אותן בהדרגה. הוא האמין שטראומה פיזית או נפשית היא הגורם המרכזי להופעת ההיסטריה. פרויד, היה אחד מתלמידי שארקו והביע עניין מיוחד בתופעת ההיסטריה.
פרויד טען שסמפטומי ההיסטריה קשורים לקונפליקט לא פתור, למחשבות, משאלות או רצונות לא מודעים שנחווים כאסורים. האדם מגיב למצוקה ולחרדות שעולות בו מול המחשבות האסורות בהמרת הבעיה הרגשית לבעיה גופנית. או במילים אחרות, מה שבלתי אפשרי לחשוב אותו, לחוות אותו ולדבר עליו 'ידובר' על ידי הגוף.
קליין, התייחסה באופן אחר לגוף, לסימפטומים ולתהליכים גופניים בסיסיים כמו: אכילה- הכנסה לגוף ופליטה- הוצאה מהגוף. מבחינתה תהליכים גופניים בסיסיים אלו של אכילה ופליטה מתרחשים באופן מקביל גם ברמה נפשית (להם קראה: הפנמה והשלכה). כפי שהגוף נבנה, מתפתח, וחי דרך הכנסת מזון ופליטת חומרי פסולת, כך גם הנפש מתפתחת דרך תהליכי הפנמה והשלכה. מכיוון שהכל גופני ונפשי מבראשית חיינו, נפשינו אוגרת בתוכה זכרונות של חוויות גופניות מהילדות, אשר יכולות להגיח כתסמינים גופניים בהווה ובעתיד של המטופל.
אנו מאמינים בקליניקת בי-תנועה שבעזרת הקשר הטיפולי, המודעות והתובנה שהולכות וגדלות בהדרגה אצל המטופל הוא יבין ויכיר יותר את האיזורים הקונפליקטואלים שלו. המטופל ילמד לזהות ולהבין את 'הדיבור' של גופו וילמד דרכים להרגיע את המצוקה ואת גופו.
