
לעודד את הילדים לשימוש מושכל במסכים
תרבות שימוש המסכים מציפה ילדים ומתבגרים בתוכן שהם לא מסוגלים לתפוס, לנתח ולהבין אותו. לכן, זקוקים למבוגר שיתווך להם את המידע, יסביר, יעבד בשבילם את מה שראו ושמעו.
אבחון של אדם קרוב במחלת נפש הינה שבר משמעותי אצל המטופל וגם בקרב משפחתו. ההתמודדות עם סכיזופרניה או הפרעה בי פולרית הינה מורכבת וכוללת התמודדות עם סימפטומי המחלה וגם עם קשיים בתפקוד משפחתי, חברתי ותעסוקתי.
הטיפול הפסיכודינמי שאנו מציעים בקליניקת בי-תנועה מתמקד ביצירת קשר רגשי תומך ומשמעותי בין מטפל למטופל. אנו נוגעים בשבר הנפשי ובשינויים שאירעו, מתייחסים לנקודות שבירה, שיבושים ו'קלקולים' שקרו בהתפתחות הנפשית של האדם, פוגשים את ההגנות, ועוזרים לו לעשות סדר בתוך המוצפות והעומס המחשבתי והרגשי שהאדם חש מותקף מהם.
לצד הדמיון בסימפטומי המחלה, כפי שהם מוגדרים על ידי ספרי מיון פסיכיאטרים, כל אדם מאוד שונה בצורת ההתמודדות שלו עם המחלה, ביכולותיו לבסס חיים מספקים, ביחסים שהוא יוצר עם האחרים ועוד. אין סכיזופרניה מוחלטת, תמיד ישנם אזורי בריאות ואליהם אנו פונים בטיפול.
"לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים עת לבכות ועת לשחוק עת לספוד ועת לרקוד. עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך."
קהלת
תרבות שימוש המסכים מציפה ילדים ומתבגרים בתוכן שהם לא מסוגלים לתפוס, לנתח ולהבין אותו. לכן, זקוקים למבוגר שיתווך להם את המידע, יסביר, יעבד בשבילם את מה שראו ושמעו.
להלן תוצאות מתוך מחקרי מוח רבים שבדקו את הקשר בין חשיפה למסכים בגילאים שונים (ילדות והתבגרות) על התפתחות מוחית קוגניטיבית וחברתית.
כאשר תינוק מגיע לעולם הוא נושם את נשימתו הראשונה, סופג באופן חושי צלילים, אור, מגע, ריח וטעם. תינוק תמיד נולד לתוך הקשר משפחתי- לסיפור משפחתי וזוגי וסופג וחווה קשר בין אישי מהרגע הראשון של חייו.