חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

סמכות הורית מיטיבה
בתקופת הקורונה

קצת על תקופת הקורונה

אנו נמצאים בתקופה ייחודית משברית וארוכה שבה הפוליטיקה והמדיניות- החוץ הרחבה והכוללנית נכנסת וחודרת למרחבי המשפחה והפרט. עולה תחושה שמקצצים לנו את הבחירות ומכתיבים לנו איך להתנהל נוכח מצב החירום.

מצב זה, המתרחש בכל פעם שיש איום כוללני, נוגע בכולנו- הורים, ילדים, מטפלים, מטופלים, מנהלים, עובדים, יהודים, ערבים ועוד..

במצבי חירום כמו בתקופת הקורונה, מתרחשים בבת אחת שינויים רבים וההמשכיות והרציפות שלנו נקטעים. למשל, השינויים העיקריים בתקופת סגר הקורונה היו:

  • שינוי פיזי– ילדים ומבוגרים עברו ממקום הלימודים והעבודה לבית והחלו מתקשרים דרך מרחבי האינטרנט.
  • שינוי רגשי– מעבר מביטחון, מוכרות לגבי שיגרת חיינו למצב חדש וזר. בשבועות הראשונים, לבטח חשתם בלבול ובאלגן. חלק יתכן הרגישו עם אדרנלין גבוה, כאילו ורצים במרוץ. בשלב ראשוני זה של שינוי, החרדות יותר נוכחות- חרדות בריאותיות, חרדות על המצב כלכלי ועוד.
  • שינוי ביחסים בינאישים- יש פחות מפגש בעבודה בלימודים בין הילדים..

הקושי במצבים האלו רב וחל על כולנו ועל כן, כדי שנוכל לטפל במצב, ראשית אנו צריכים להתארגן בעצמינו, כך שנוכל להיות לילדינו.

לרוב במצבי משבר עולות שתי תגובות עיקריות:

  • בלבול, חרדה, דיס אוריינטציה, שלרוב מופיעים בשלב הראשון לשבר.
  • השלב היותר מאוחר שגם מאפשר לנו להתמודד עם הבאלגן הוא יצירתיות, תושייה, יוזמה, מתן וקבלת עזרה וחזרה לקהילתיות.

סמכות הורית מיטיבה בתקופה מאתגרת זו

סמכות ההורית הינו נושא רחב ובפוסט הנוכחי אביא כמה נקודות מחשבה בענין.

המילה סמכות נגזרת משורש ס.מ.כ ולא בכדי. כדי שנהיה ברי סמכות, כך שיחשיבו את דברינו וישמעו לבקשתנו, קודם כל אנו צריכים להחוות על ידי הילד שלנו כאדם שניתן לסמוך עליו.

מה זה אדם שאפשר לסמוך עליו? אנחנו יכולים גם לשאול עצמינו על מנהלים שלנו, מחנכים מהעבר, מפקדים בצבא ועוד שהיו דמות סמכות משמעותית ומיטיבה עבורנו.

להלן כמה פרמטרים שמהווים תשתית מסוימת לסמכות הורית מיטיבה:

  1. להיות צפוי ועקבי בתגובות ובבקשות ההורה מהילד- התנהלות כזו מאפשרת מסגרת של בהירות וביטחון. הילד חווה את ההורה שלו כאדם שניתן לחזות אותו, צפוי וברור. זה מרגיע חרדות בילד משום שיש סדר ובהירות מבחינת 'זכויות וחובות' והאופן בו מתנהל הבית.
  2. חשוב שתגובות ההורה להתנהגות הילד והבקשות שלו ממנו יהיו פרופורציונליות ולפי המסוגלות שלו. כאשר ההורה מגזים ומבקש דברים שמעבר ליכולות הילד, הילד הופך למתוסכל, מרגיש שלא רואים את מצוקותיו ואת צרכיו… לעומת זאת, כאשר הבקשות מתיחסות ליכולות הילד ולמקומו ההתפתחותי, הילד יחוש שהוריו מכירים ורואים אותו. הוא ירגיש שיכול לעמוד בדרישות ההורים ובטחונו העצמי יתפתח, ירגיש מסוגל ויכול.
  3. חשוב שיהיה רציונל מאחורי הבקשות, ההגבלות ותגובות ההורה להתנהגות הילד. במילים אחרות, ישנם הסברים מאחורי ההגבלות או הבקשות מהילד. למשל, אפשר להסביר למה ההורה לא מסכים לילד ללכת לישון אחרי שעה X, למהה הורה מגביל לילד זמן מסך ועוד.. הבקשות וההגבלות אינן רנדומליות, קיים לכך צידוק בריאותי, מוסרי, ערכי..
  4. נוכחות הורית מותאמת ומשתנה- מידת העצמאות שניתנת לילד ורמת הנוכחות הפיזית והרגשית של ההורים תשתנה בהתאם למידת העצמאות והאחריות שהילד מפגין. במידה והוא ממלא אחר חובותיו, אחראי ומשתף ההורים 'ישחררו חבל' ונוכחותם תהיה פחות בולטת, לעומת זאת, במידה והילד לא יציג התנהלות בוגרת ואחראית, אזי נוכחות ההורים תהיה יותר ברורה והם 'יקצרו את החבל' עמו.

 

יצויין שילדים נולדים עם מזג משלהם, עם רמת דחפים ללמוד, להכיר, להיות סקרן לאחר (פרויד קרא לזה דחפי החיים או מיניות) ועם דחפים תוקפנים, אימפולסיביות, סף תסכול משתנה ועוד.

ילד עם מזג חם שמתלקח מהר ומתקשה להירגע- אלו החלקים שלו, חלק מהמזג החם שלו ואולם, נשאל איך לייצר סביבה הורית ומשפחתית שבהדרגה תעזור לילד להתמודד עם המזג החם שלו ותלמד אותו ויסות וצורות אחרות לתקשר את כעסיו כשהוא נפגע ממשהו. כאן ההורים נכנסים לתמונה בהכלה, הרגעה, הצבת גבולות, לימודו וויסות ועוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *